איזה מזל שהחלטת וזה אוטוטו קורה. עכשיו הזמן לחשוב איך לתקשר את הנושא בבית, כי כשחיים עם מישהו מעשן בבית, המצב עשוי להיות מאתגר, שלא לומר פשוט… להסתבך.
הכי חשוב: לבדוק אם בכלל מתאים לדבר על כך. לבחור זמן טוב, כששניכם רגועים ויש לכם זמן לדבר בנחת.
הכי חשוב 2, המטרה בשיחה כזו היא להעביר מה שלנו חשוב, כדי שנוכל לשמור על ההפסקה שלנו, ובלי לפגוע בשותפ/ה בחבר/ה בבנ/ת זוג.
כדאי לדבר מהלב, לשתף איך אני מרגיש/ה ובלי להאשים כמובן: "מרגיש לי שאם אריח סיגריות זה יגרום לי לרצות לעשן גם". רוח אסרטיבית תהיה ממש לומר במפורש משהו כמו: "כשאני מריחה אותך מעשן, זה מחליש אותי. אני חוששת ליפול וממש חשוב לי להצליח". כשאנחנו מדברים על עצמנו, רוב האנשים יקשיבו ברצון.
תהיו ברורים: לא לחשוש להסביר למה לך חשוב להפסיק לעשן/לשמור על ההפסקה.
להקשיב גם: לתת ולאפשר גם לשותפ/ה לומר מה הם חושבים או מרגישים. אולי גם להם יש דאגות משלהם. אולי חוששים לשנות? אולי מרגיש/ה אשמ/ה על זה שהם עדיין מעשנים? אולי לא מבינים משהו לגבי ההתמכרות עצמה?
תחשבו ביחד על פתרונות. אתם חברים? שותפים? בני זוג? הכי חשוב שתישארו כאלה. אולי אפשר שיעשנו רק בחוץ, או יפחיתו בבית?
כמה רעיונות פרקטיים לשיתוף פעולה בבית:
- לבקש בקטן וממוקד: "יש מצב לעשן בחוץ בשבוע הקרוב כדי לעזור לי להתמודד?"
" מוכנ/ה אולי להעביר איתי ערב אחד/אחה"צ אחד השבוע ללא עישון?" - לא כדי לשכנע, אבל יכול להשתפר לשנינו ביחד: להדגיש איך הפסקת העישון שלי תשפיע לטובה על החיים המשותפים שלנו (למשל, בריאות טובה יותר לשנינו, חיסכון כלכלי, אפשר לעשות עוד משהו ביחד ובלי לעשן).
- אם מתאים, ממש לאמיצים: להזמין את בן/בת הזוג להשתתף בפגישת ייעוץ אחת או לצפות יחד בסרטון על הפסקת עישון. זה יכול לעזור להם להבין את האתגרים שבדרך.
להיות סבלניים: אם כל אחד בקצב שלו/ה, אין מה ללחוץ, לאף אחד לא קל לשנות התנהלות, ובעישון – על אחת כמה ☺
כל הזמן להעריך כל צעד קטן שבן/בת הזוג מסכים לעשות כדי לעזור.
לא לחשוש להציע להצטרף אליכם לתהליך, תבדקו אם זה מתאים בכלל. להפסיק או אפילו להפחית ביחד, אם זה מה שהם יכולים כרגע.
כל כך הרבה עניינים אפשר לפתור בשיחה מלב אל לב. אל תתנו לעישון כן או לא להרחיק בינכם, כי לא הסיגריות מנהלות מערכות יחסים. אתם מנהלים את מערכת היחסים שלכם.
יכולים לבד? נפלא. מרגישים לא בטוחים שתצליחו? בואו לקבל עזרה.