איך מפסיקים לרצות לעשן?

הבוקר שלי היום התחיל עם מי שאמר לי "אני כל כך רוצה להפסיק, אבל אני מפחד שגם אם אצליח, תמיד ארצה סיגריה. איך אפשר להשתחרר באמת"? כשניסיתי להרגיע ולהבין, אמר ש"לא נראה לי שזה אפשרי, כי אני לא רק רוצה להפסיק לעשן. אני גם רוצה להגיע למצב שזה בכלל לא יעניין אותי יותר".

ואו. לא פשוט. מה עושים כשככה מרגישים? איך "לא לרצות לרצות לעשן"?

בואו נבין קודם מה קורה כאן בכלל, ולמה ממשיכים לרצות לעשן, גם כשכבר רוצים להפסיק ואפילו אחרי שנפלה ההחלטה וכבר לא מעשנים.

בתהליך שלנו קורים כמה דברים במקביל: קודם כל המוח זוכר "רצון". מעבר להרגל ולפעולה שהתקבעה בסדר היום וממשיכים להפעיל את הרצון, הסיגריות לפעמים שימשו ככלי להתמודדות עם רגשות מסוימים (מתח, שעמום, כעס, עצב, סיפוק). גם לאחר ההפסקה, המוח ממשיך "להציע" עישון כפתרון למצבים אלו.

דבר נוסף הוא עניין הקשר והחשיבות של העישון. ככל שהיה יותר חשוב לעשן או משמעותי עבורך, כך ההרגשה היא מעין רצון "להחזיר" את מה שאבד.

וכמו תמיד, כשחוזרים לבייסיק מבינים שבגלל שהניקוטין הפעיל שוב ושוב את מערכת הדופמין, מה שיצר תחושת הנאה מהירה, גם אחרי הגמילה הפיזית המוח זוכר את הדרך המהירה לקבלת "הפיצוי", ולכן עלולים להיות רגעים של געגוע. הרבה אנשים מפרשים געגוע כרצון לעשן.

כדי לפתור את עניין הרצון, צריך שני דברים:

אם מידי פעם אנחנו עדין "רוצים לעשן", לא ניבהל מהרצון, כי רצון הוא כמו רגש: בא והולך – היום אני רוצה, מחר יש מצב שלא ארצה בכלל.

"לא לרצות", זה "להפסיק לרצות"  – כשהסיגריות לא חופרות בראש ולא במחשבות, מפסיקים לרצות אותן. זה יקרה לאט לאט, עם הזמן פחות ופחות, ונדע יותר ויותר להתמודד כשזה יגיע.

איך עושים את זה? יש דרך מסודרת:

1. להבין למה אני עדיין רוצה לעשן?
מה עדיין מחבר אותי רגשית לעישון? סביב אילו רגשות מתעורר הרצון לעשן. כשזה יהיה לך יותר ברור ובמודעות, אפשר יהיה לנהל את הרצון הזה יותר טוב.

2. להשתחרר מ"הרצון לעשן" 🙂
לא צריך להילחם ברצון לעשן. צריך להבין אותו, ללמוד איך להגיב אליו אחרת, ולא לתת לו לנהל אותך. הרצון הזה הוא לא פקודה, אלא מחשבה חולפת שאפשר להתבונן בה, להבין אותה ולבחור לא ללכת אחריה. ככל שתרגישו יותר טוב אחרי שתפסיקו ובלי עישון, ה"רצון" לעשן ילך וידעך. למה הכוונה? שמירה על מצב רוח טוב, תחושת סיפוק ביומיום ובקשרים החברתיים, לקבל את הפרידה מעישון ועוד.

3. הניתוק המיוחל מהעישון
כאן כבר נעבוד על איך להפוך את החופש מהעישון וגם מהרצון לעשן לאורח חיים. נגלה שבמקום להרגיש שוויתרת על משהו, אתה (או את :)) פשוט לא רוצה אותו יותר. אין געגוע, אין חוסר, זה החופש. עם הזמן, מחשבות על עישון תהיינה נדירות יותר ויחלפו במהירות, כי הן כבר לא תהיינה רלוונטיות עבורך.

השחרור הזה אפשרי עבורך בדיוק כפי שהוא אפשרי לכל מי שעבר איתי בתהליך את הדרך הזו. אם אתה (או את:)) רוצה לגלות איך זה מרגיש לחיות בלי הרצון לעשן – אני כאן כדי לעזור לך להגיע לשם.