טיפ: כמו ספינה יציבה בעזרת עוגן בסערה, גם את תוכלי (וגם אתה 🙂 ) לעמוד בטלטלה הרגשית בלי סיגריה. הדחף לעשן יחלוף, והכח להישאר נוכח – ישאר.
מטרה: לעמוד בגל רגשי סוער מבלי לברוח לעישון, באמצעות יצירת עוגן מנטלי ופיזי.
הנחיות:
לזהות את הסערה – ברגע שעולה דחף חזק לעשן בעקבות רגש סוער (כעס, לחץ, עצב), לעצור ולהכיר בכך שאתה בעין הסערה. אמרי לעצמך: "אני חווה כרגע דחף חזק לעשן שמרגיש כמו סערה. הוא לא ימשך לנצח."
חיפוש עוגן פיזי – בחרי חפץ קרוב שיכול לשמש כעוגן, כמו כוס מים, משענת כיסא, או כף הרגל על הקרקע. הניחי את היד על החפץ הזה, או שימי לב ללחץ של הגוף שלך עליו. אמרי לעצמך: "הנה משהו יציב שאני יכולה להיאחז בו בזמן שהסערה עוברת."
עיגון בנשימה – לשאוף עמוק דרך האף, להחזיק לשתי שניות, ולנשוף באיטיות דרך הפה. לדמיין שהנשיפה שוטפת ממך את המתח, כמו רוחות שנושבות ומרגיעות את הים. לחזור על כך 3 פעמים.
עוגן מחשבתי – משפט מחזק – לומר לעצמך משפט שמחזק אותך ומזכיר לך שאתה שולט במצב, כמו:
- "אני יכולה לעמוד בזה מבלי להדליק סיגריה."
- "אני כבר עברתי סערות כאלה בעבר, ואני יכולה גם עכשיו."
- "כל דחף, חזק ככל שיהיה, הוא זמני."
מעבר לעשיה – פעולה – לבחור פעולה קצרה שתוציא אותך מהמצב הסטטי:
- לקום ולהתמתח לכמה שניות.
- לשתות כוס מים באיטיות תוך התמקדות בתחושה.
- לצאת לכמה דקות להליכה קצרה.
- לספור לאחור מ-30 עד 0 בקול רם.
בדיקה מחודשת – אחרי 5-10 דקות, לבחון מחדש את הדחף. האם הוא חלש יותר? האם אני עדיין בטוחה שאני חייבת סיגריה? בד"כ תשימי לב שהוא איבד מכוחו.
ועכשיו להרים את הראש ולהתעודד!
הסערה הרגשית עשויה להיות עוצמתית, אבל את לא הסערה – את הספינה ששטה בה, הטלת עכשיו עוגן, ונשארת יציבה 🙂
