אורי קונדיטור בכיר בן 60, חי לבדו ומשפחתו רחוקה. עובד קשה בעבודה פיזית במטבח רוב שעות היום. יחסיו עם הבוס גרועים, הוא מת לעזוב אך אין לו אלטרנטיבה. קשה לו לנשום, אין לו כושר. הוא עייף כל הזמן ולא מתקדם בעבודה. כל ריב עם הבוס שולח אותו לעוד סיגריה, קשה לו לעבוד והוא מעשן כבר 30 סיגריות כל יום, בערבים יש לו זמן לשבת קצת עם עצמו ולעשן. בחצי השנה האחרונה עלה משמעותית בעישון ולא מצליח להפסיק, למרות שמאוד רוצה.

מה קרה לאורי עד שנפגשנו: 

בשנתיים האחרונות כל כמה חודשים הוא שוב מנסה, לא מעשן יומיים שלושה וחוזר. הוא התעייף והתחיל לאבד את התקווה שיצליח אי פעם, רוצה להפסיק ולא מצליח.

מה קרה מאז שנפגשנו (לא תאמינו):

כשאורי פנה אלי מבולבל, הוא לא הבין מה לא בסדר איתו. מהר מאוד הבנו שבגלל שהוא מעשן המון, הגוף שלו כבר תלוי בניקוטין לגמרי: כשהוא מנסה להפסיק הוא נהיה עצבני ולא יודע איך להתמודד. החלטנו להיעזר במדבקות, כי אני בעד להקל פיזית על מי שקשה לו. גם קונדיטורים משתמשים במיקסר כדי להכין קצף, ולא מקציפים עם מזלג ☺. הצעתי לאורי תכנית מדוייקת שכללה הקלה על תסמיני גמילה, התייחסות לכל ההרגלים וסדר היום שלו, והכנתי אותו לכך שנתייחס גם לצד הרגשי, שבתפיסתי מניע את הכל. אבל אורי לא ממוקד וגורר גם אותי לבלבול: כל מה שהצעתי לו הוא דחה. בהתחלה התכוון להיעזר במדבקות ניקוטין. אח"כ החליט שהוא רוצה כדורים, אבל לא הלך לרופא לקבל מרשם…. היינו חייבים לעצור ולהבין מה קורה.

אורי טיפוס נורא מדוייק. כך הוא רגיל מהקונדיטוריה שלו. הוא שוקל ומודד, מערבב ומכניס לתנור… ומייצר קינוחים משגעים. משהו היה לא הגיוני לו בסיפור. לא הסתדר לו למה הוא עדיין מעשן כל כך הרבה, למרות שהוא בכלל לא רוצה. בשיחות הסתברו כמה דברים מעניינים: הסיגריות עוזרות לו מול הבוס, וגם קשה לו מאוד בלי לעשן. כל פעם שהיה ריב בעבודה… הסיגריות הן המפלט, הן צוות החשיבה שלו: איתן היה "מדבר", "חולק חוויות" וחושב על פתרונות להתמודד עם הבוס הנוקשה, או עושה איתן ביחד תכניות נקמה בבוס. כך הוא התרגל כבר הרבה שנים: פותר בעיות עם סיגריה ביד. האמנם?

האסימון נופל, אבל אורי לא מפסיק לעשן:

ברגע שאורי הבין שלסיגריות שלו יש תפקיד חשוב ושהן עוזרות לו להתמודד עם הבוס הנוראי, נפל האסימון: הסיגריות חשובות, אבל הן לא פותרות את בעיית הבוס הנוראי. 

ניסינו להבין מה האופציות כרגע להתמודד עם המצב. אורי לא רצה להישען יותר על העישון, וגם הבין שהבעיה האמיתית שלו היא שלמרות שהוא עדיין מעשן, בעיית הבוס בכלל לא נפתרת. הוא נקט על דעת עצמו צעד קיצוני, וביקש לעבור למחלקה אחרת בעבודה. זה לא עזר לו להפחית בכמויות העישון.

אבל פתאום  נהיה שקט והתמונה התבהרה לו. הוא עדיין עישן המון, כי כל סיגריה משכה אותו לעוד סיגריה, והוא לא הצליח לעצור. אז דייקנו ומיקדנו עוד את התכנית, כדי שתתאים לו כפי שהוא – הקונדיטור 🙂 . לימדתי אותו להקשיב לגוף, לזהות את הסימנים שמעוררים אצלו חוסר שקט שהיה רגיל להשקיט עם סיגריה. הוא למד לחכות רגע לפני שהוא מדליק על אוטומט. לימדתי אותו גם לזהות מתי הוא בוחר לעשן רק כי רע לו, ורק כי כך התרגל כל השנים.  מכאן הדרך הייתה קצרה. הוא החליט להפחית בעישון, בקצב שלו, ע"פ מה שמתאים ונוח לו. בתהליך של שבועיים הוא ירד לחצי מכמות העישון שעישן בתחילה, ולאחר שבוע נוסף, ירד עוד.

המהפך המבריק של אורי:

כשירד ל7-8 סיגריות, הוא הבין שהן בעצם כבר מיותרות לו. אם הקושי בעבודה נפתר, אולי אין צורך אמיתי לעשן? התוצאה המיידית הייתה, שהוא לקח החלטה על הפסקה בנחת, והפסיק כעבור ימים אחדים, לא לפני שקיבל ממני סט הנחיות מדוייקות ומפורשות מה לעשות ואיך לעשות כדי להצליח. נכון, הוא היה צריך עדיין להתמודד עם עצבנות, חוסר שקט וחוסר מנוחה בימים הראשונים, אבל הוא מצא לעצמו פיתרון מבריק שעזר לו אחרי שכבר לא עישן: כל פעם שרצה סיגריה, אמר לעצמו: "אני גאה בעצמי כי אני כבר לא מעשן". כמה פשוט!

אחרית דבר:

פגשתי אותו 5 חודשים אחרי שסיים את התהליך. לא מעשן, רוב הזמן הוא פשוט מרגיש גאווה לא נורמלית על כך שהשתחרר מהדבר, הוא כבר לא צריך לומר לעצמו באופן יזום שהוא גאה בעצמו. ודבר נוסף: במחלקה החדשה בעבודה אליה עבר, יש לו צוות קונדיטורים צעירים שהוא מוביל. 

שתי נקודות מפנה חשובות קרו לאורי לקראת הפסקת העישון: 1. התובנות שהסיגריות מקלות עליו בהתמודדות עם בוס נוראי. שהעישון לא פותר את ענייני הבוס. שבעיית הבוס חמורה מספיק כדי לטפל בה. לכן עבר למחלקה אחרת באותו מקום. 2. הוא למד להקשיב לגוף שלו ברגע של עצבנות ורצון לעשן: הסתבר להפתעתו שהוא "לא שומע דבר"! הוא הבין שרוב הסיגריות שלו לא היו חיוניות והוא נדחף אליהן בגלל האוטומט לעשן. 

מה ניתן ללמוד מאורי?

1. אתם יודעים ואתם מחליטים! אורי החליט בעצמו איך יפסיק לעשן. את התובנות מהמפגשים יישם מיידית ביומיום, לקח החלטות וביצע. למרות הבלבול בהתחלה, אורי ידע יותר טוב ממני מה מתאים לו, וכיצד להתקדם להפסקה. אתם מובילים!
2. לפסול את הסיגריות לא עוזר לקראת הפסקת עישון. לפעמים לסיגריות יש תפקיד חשוב עבורינו. כדאי להכיר בזה, ויותר חשוב לזהות מה ההתמודדות האמיתית בחיים ואותה לפתור. זה מייתר את העישון, ואפילו די בקלות. איך עושים את זה? עם המון תמיכה וחשיבה משותפת. ולא חייבים לזוז למחלקות אחרות או לפטר את הבוס ☺. יש המון אופציות נוספות.
3. גם אם זה מרגיש לכם בינתיים שאתם "מוכרחים" או "חייבים" לעשן, זוכרים שאף אחד לא נולד מעשן? אז לא לפחד להקשיב לעצמנו, ולהבין את ההבדל בין מה שאין לי עליו שליטה: ההתמכרות הפיזית לניקוטין  שיכולה להכביד מאוד בתחילת התהליך, ובין הרגעים שבהם תבחרו (שוב ושוב) אם להדליק או לא. גם אם בינתיים זה מרגיש לא בשליטה. 
4. אני למדתי מאורי, שהוא טיפוס מוביל! הוביל את עצמו בהצלחה יתרה להפסקת עישון, ומוביל את הצוות הצעיר שלו בדרכו וברוחו. הוא כנראה בוס נהדר ☺

רוצים גם? לברר איפה לסיגריות תפקיד חשוב עבורכם, למה נדמה לכם שאי אפשר בלעדיהן, למצוא את הדרך הבטוחה החוצה ולהשתחרר סוף סוף? מוזמנים לתהליך כנה, פתוח, קשוב והכי חשוב: פרקטי, שבזכותו תפסיקו לעשן בהצלחה.